הכרעת הדין במשפט נשיא המדינה לשעבר משה קצב זכתה להערכה מקיר לקיר. אך דווקא הפרק שכולל התקפה משונה של הרכב השופטים על אמצעי התקשורת מותירה תחושה לא נוחה שיכולה להקרין גם על מסקנותיהם הגורפות לגבי אשמתו של קצב.
* האם השופטים לא מבינים את תפקידה של התקשורת במאה ה-21?
* האם נעלם מעיניהם השימוש המניפולטיבי שעשה קצב בעצמו באמצעי התקשורת כדי להכפיש את המתלוננות שדמן הותר לא פחות משלו?
* האם לאחר שהשופטים אמרו דברים ברורים הם מכינים את הקרקע לעונש מופחת?
ואם כן אז אולי בדיעבד הצעתו של יוסי ביילין לחנינה אינה נשמעת מופרכת כל כך.
מתוך ראיון ב-YNET – מהסכמה שבשתיקה לחשיפה סנסציונית משיקולי רייטינג
לפני מספר שבועות התראיינתי לכתבה בנושא פרשת קצב ב-YNET, בה התייחסתי לאופן סיקורה של התקשורת בכל הנוגע לפרשיות מסוג זה :
"יש מנהיגים שכבר נפטרו, אחרים אף חיים איתנו היום ובמשך שנים נהנו מהחסינות שהתקשורת נתנה למנהיגים גברים. הייתה הסכמה בשתיקה בין הציבור, קהל צרכני התקשורת לבין העיתונאים, ששר נמדד על פי תפקודו ולא על-פי חיי המין שלו. במקרה של קצב, הוא נפל לתקופה שבה השתנו הכללים".
השינוי המשמעותי ביותר עליו מדברת ד"ר אורית גלילי צוקר נוגע לכך שהעיתונות הקלאסית כבר לא השחקן היחיד בזירה, "האינטרנט מהבחינה הזאת חולל שינוי אדיר, חלק מהאתרים, בייחוד העצמאיים והפחות ממוסדים לא כפופים לכללי האתיקה שהכתיבו בעבר עורכי העיתונים, והם מפרסמים את מה שבעבר חששו, או פשוט לא רצו לפרסם. בנוסף התקשורת הפכה היום להרבה יותר סנסציונית והעיתונות עטה על הסיפורים האלה גם משיקולי רייטינג".
"העיתונות הישראלית גם היום לא מסקרת את חיי המין של הפוליטיקאים", טוענת ד"ר גלילי, "יחסים מחוץ לחיי המשפחה, מאהבות, מאהבים, סטיות, כל אלה עדיין מחוץ לתחום מתוך תחושה שהציבור שמרני". "לדעתי זו הנחה מוטעית, ולכן כל הפרשות אצלנו – פרשת יצחק מרדכי, פרשת בר-לב ופרשת קצב – כולן נחשפו עקב תלונות שהגישו נשים, ולא בגלל גילויים של העיתונות.
כאן טמון הבדל עצום בין העיתונות שלנו לעיתונות הבריטית, הגרמנית, או האמריקנית. העיתונאים ידעו במשך שנים, אבל כנראה שכשהוא המשיך עם זה בתור נשיא זה הפך בלתי נסבל, נשיא המדינה הוא סוג של סמל זה ובדומה לפרשת בר-לב, כל עוד הוא לא התמודד למפכ"לות, איש לא ראה צורך להוציא את הדברים החוצה".
הפעילו את הסרטון כדי לשמוע התייחסות נוספת שלי בנושא הרשעת קצב, מתוך התוכנית "בצהרי היום" ששודרה ברשת ב' יום לאחר הרשעתו .
הכותבת היא דר' אורית גלילי-צוקר, החוקרת אודות תקשורת פוליטית וכותבת על כך בבלוג שלה.
ד"ר אורית גלילי - צוקר, מרצה, מתמחה בקשר בין פוליטיקה ומדיה
